הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל- סיכום שנה ותחזית לעתיד
ראיון עם פיני שיף -מנכ”ל הארגון
את תחילת דרכו של הארגון אנו מזהים כבר בשנות ה 30- המאוחרות באמצעות הרכב מצומצם של שלוש חברות אבטחה אשר פעלו בשנים הללו. לגוף זה לא היה כל מבנה ארגוני סדור, כך שבפועל הארגון דה פקטו לא תפקד. ניתן לומר כי כל חברה פעלה באופן עצמאי, על מנת לבסס את פעילותה במתן שירותי אבטחה ללקוחותיה.
המהפך האמיתי מתחולל, למעשה, בשנת 2006 . האינתיפאדה הראשונה והשנייה הביאו לביקוש גדול למאבטחים, דבר שהביא לצמיחה ניכרת בענף וחברות אבטחה חדשות נכנסו לשוק. די בכך שהיית מעל גיל 21 , בעל אזרחות ישראלית, וללא עבר פלילי ובכך היה סיפק בידך להקים חברת אבטחה המעסיקה מאות עובדים. מצב אבסורדי זה פגע קשה בענף. חוסר מקצועיות, פגיעה בזכויות עובדים ומלחמת מחירים הביאו לקריסות כלכליות של חברות רבות. יש לציין כי באותה עת, לא ניכרה כל רגולציה וכן לא בוצעו פיקוח ובקרה על חברות האבטחה. חטיבת האבטחה במשטרה כלל לא הייתה קיימת. במטה הארצי פעלה מחלקת אבטחה קטנה בעלת כושר שליטה מצומצם על ענף האבטחה, ולמשרד לביטחון הפנים כלל לא הייתה נגיעה לנושא, שכן באותה עת אגף כלי ירייה תופעל במסגרת משרד הפנים.
הפגיעה הקשה בענף נבעה, כאמור, מאי כיבוד זכויות העובדים, מפגע אשר גרר בעקבותיו ביקורת ציבורית נוקבת, תדמית ירודה של הענף ושל העוסקים בו, והיה זה אך ברור כי במידה וענף האבטחה בארץ לא יוסדר, אזי סיכוייהן של חברות האבטחה המקצועיות, הפועלות עפ”י חוק לשרוד, ילכו ויפחתו.
"בשנת 2006 , השתנו פני הדברים כאשר התבקשתי על ידי מספר חברות אבטחה להקים גוף על שיאגד את חברות האבטחה בישראל, על מנת לייצג את הארגון וחברותיו בפני גופי הרגולציה המשפיעים על פעילותו. בד בבד באותה שנה הוקמה חטיבת האבטחה במשטרת ישראל, משרד הכלכלה החל לדרוש מחברות האבטחה לעמוד בתבחינים שונים, ולפעול על פי רישיון תאגיד מוסדר. בשנת 2011 הוכפף האגף לרישוי כלי ירייה למשרד לביטחון הפנים, אשר הפנים כי מדובר בענף מעסיקים מהגדולים בישראל )כ 100,000 מועסקים( הדורש פיקוח ובקרה”.
עד כמה תרם הלחץ הציבורי על תמורות אלו?
“היה צריך לקרוא את העיתונות באותה תקופה כדי להבין את מעמדם דאז של עובדי הקבלן )אינני אוהב את צמד המילים הזה הגורם אי נחת לכל מי ששומע אותן(. עובדי השמירה והאבטחה סומנו ככאלה המנוצלים ע”י מעסיקים אשר מנצלים ופוגעים בשכרם ותנאי העסקתם. מצב זה התאפיין במקצת מהחברות בעיקר בשל היעדר הסכם קיבוצי ענפי עדכני, אשר מגדיר את חובות המעסיק וזכויות העובד. היה ברור לכל כי קיים צורך דחוף להקמת גוף )הארגון( אשר יתכלל את כל הנושאים הללו אל מול גופי הרגולציה, משרדי הממשלה, ועדות הכנסת, וההסתדרות, על מנת להביא להסדרת הענף”.
מהו מעמדו המשפטי של ארגון חברות האבטחה?
“הארגון הינו אגודה עותמאנית רשומה ברשם החברות, מוכר בכל הגופים הממשלתיים והמשפטיים כ'ארגון גג' יציג לכל דבר ועניין. כאשר הקמנו את הארגון הבנתי כי נדרשים סממנים ברורים של ארגון מעסיקים פעיל. לצורך ההקמה נדרש בראש ובראשונה ליצור צעדים בוני אמון עם חברות האבטחה על מנת לצרף אותן כחברות מן המניין בארגון. בנוסף, גויס יועץ משפטי לבניית הקונסטרוקציה המשפטית לארגון ולמתן שירותים משפטיים בעיקר בתחום דיני העבודה המאפיינים את עיסוקן של חברות הארגון. הארגון מעסיק רואה חשבון אשר מבקר את תקציב הארגון ותנועותיו הכספיות, שכן המקורות הכספיים של הארגון הינם דמי חבר של החברות המצטרפות, וכן דמי טיפול מקצועי ארגוני המועבר על פי חוק על ידי חברות שאינן חברות בארגון. הארגון מתפקד באמצעות הנהלה נבחרת, יו”ר נבחר ומנכ”ל הממונה על ידי היו”ר
וההנהלה. פרט ליו”ר ולמנכ”ל נבחרים חברי ההנהלה אחת לחמש שנים במסגרת האסיפה הכללית של חברי הארגון. הארגון הינו ארגון מעסיקים בעל מעמד סטטוטורי, מוכר על ידי גופי הרגולציה, וסמוך לשולחנה של ההסתדרות הכללית עימה הינו חותם מעת לעת על הסכמים קיבוציים המקבלים תוקף של צו הרחבה. הארגון הינו חבר מן המניין בנשיאות הארגונים העסקיים, ומיוצג בנשיאות על ידי יו”ר הארגון והמנכ”ל".
“אחת הבעיות היסודיות ביותר נוגעות בהיעדר תפיסת אבטחה בגופים השונים. לדעתי אין מנוס מהקמת רשות לאומית לאבטחה אשר תקבע תפיסת אבטחה לאומית ותדע לחלק את המשאבים הלאומיים המוקצים לנושא זה כראוי"
מהם תפקידיו ומהן מטרותיו של הארגון?
“הארגון הינו בראש ובראשונה גוף המקשר בין חברות האבטחה לבין גופי הרגולציה ומשמש עבור חברות האבטחה כגוף יציג לכל דבר וענין. הרי לא יעלה על הדעת שכל חברת אבטחה תפעל לבד אל מול הרגולטור, שכן הוא לא יכיר בבעיות פרטניות של כל חברה. אגב, גם לרגולטור מאוד נוח שיש לו ארגון המייצג את הענף וניתן לפעול מולו ככלי להעברת הנחיות, נהלים ותקנות הקשורות בענף האבטחה בישראל. הארגון אמור לזהות, בין באופן יזום, בין אם על ידי פניות של חברות האבטחה, את הבעיות שאיתן מתמודדות החברות ולייצג את אותן בעיות בפני גופי הרגולציה. זה המקום לציין את המטרות אשר לשם השגתן וקיומן פועל ארגון זה )כפי שהינן מצוינות בתקנון הארגון) :
א. לאחד ולאגד את החברים ולייצגם בפני מוסדות המדינה למיניהם, ממשלת ישראל, משרדי ממשלה, רשויות, מוסדות וארגונים פרטיים וציבוריים בכל עניין.
ב. לטפל בכל הבעיות הספציפיות והמקצועיות הנוגעות לענף שירותי השמירה בישראל.
ג . לטפל ולפתח באופן מתמיד את תודעת השמירה בציבור הישראלי באמצעות פעולות שיווק, פרסום ויחסי ציבור.
ד . לשקוד על מתן שירותי שמירה בישראל ברמה מקצועית ונאותה, במיוחד עד כמה שהדבר נוגע לשירותים הניתנים על ידי חברי הארגון.
ה . לשקוד על קיום יחסים נאותים בין חברי הארגון לבין גורמים המייצגים ארגוני עובדים בענף השמירה ולייצג את חברי הארגון בכל הנוגע לכריתת הסכמים קיבוציים בענף השמירה, חידושים או שינויים, הכל לפי העניין ולהיות ארגון מעסיקים לכל דבר ועניין.
ו . לתבוע ולגבות דמי טיפול ארגוני- מקצועי מחברות ו/או מפעלים שאינם חברים בארגון.
ז . לטפל תוך קיום מגע עם גורמים ממלכתיים וציבוריים בכל דבר ועניין הנוגע להסדרי העסקת עובדים ומועסקים אחרים בענף השמירה.
ח . לנקוט בכל צעדים ארגוניים וציבוריים, לרבות בכל יוזמה חוקתית, לשם הסדרתם, שיפורם וקידומם של ענייני שירותי השמירה בישראל.
ט . לשקוד על טיפוח יחסים הוגנים ומקובלים בין חברי הארגון לבין עצמם.
י . לעסוק, לטפל ולפעול לטובת ענף השמירה בישראל ולהרמת קרנו, בכל עניין ודבר, כפי שיחליטו מדי פעם בפעם רשויות הארגון.
יא . לשמש מתווך ומקשר בין חברי הארגון ובין ארגונים כלכליים ומקצועיים אחרים.
מהם דמי הטיפול המקצועיארגוני?
“לארגוני מעסיקים בישראל משתייכים חברים מן המניין המשלמים לאותו ארגון מעסיקים שאליו הם משתייכים דמי חבר. עד כאן הדברים ברורים. בנוסף, קובע החוק כי כל גורם המועסק בתחום העיסוק של אותו ענף, חייב לארגון המעסיקים דמי טיפול ארגוני מקצועי. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שמכל פעולה או הישג של הארגון נהנות גם חברות שאינן חברות בו. לדוגמא, הסכם קיבוצי לאחר שנחתם על ידי הארגון וההסתדרות הכללית מקבל תוקף של צו הרחבה וחל על כל חברות הענף. דוגמא נוספת ניתן להביא מהחלטות בתי הדין לעבודה ומפסקי דין אשר מיטיבים עם חברות הארגון, ומטבע הדברים נהנות מכך גם חברות אשר אינן חברות מן המניין בארגון”.
כמה חברות אבטחה פועלותהיום בישראל?
“את הנתונים המדויקים ניתן לקבל ממשרד המשפטים. להערכתי פועלות בישראל כ 200- חברות שמירה ואבטחה. בארגון חברות האבטחה חברות 105 חברות ואלו מהוות כ 90%- מהמועסקים בענף האבטחה”.
האם גדר ההפרדה, השקט היחסי שיש בשנים האחרונות והכניסה המאסיבית של טכנולוגיה לא ידחקו את הצורך באנשי אבטחה?
“נכון להיום עדיין איננו מזהים כל שינוי משמעותי והביקוש עולה על ההיצע. גם אני תוהה מעת לעת האם ניתן לצפות שינוי במגמה זו וכן על מה לבסס אותו. הגורמים שציינת בשאלתך בהחלט יכולים להשפיע. אני מניח שאם בשנתיים הקרובות יחול שקט יחסי בתחום הטרור הפנימי במדינת ישראל, אזי הביקוש לאבטחה חמושה ייתכן ויפחת. אנו יכולים לראות לכך כבר כיום סימנים בענף הקמעונאות. אין ספק שככל שהטכנולוגיה מציעה יותר פתרונות אמינים וזולים, אף הם יכולים להביא לצמצום במספר המאבטחים אך לעולם יידרש כח אדם לצורך איתור, הרתעה, מתן מענה ותגובה לתוקף פוטנציאלי”.
בראיון שקיימתי לפני כרבעון עם רוני לושי, המנכ”ל הפורש של חברת G1 , הוא אמר באומץ ש”אולי הגענו לנקודה שבה אנחנו מאבטחים עצמנו לדעת”. לדבריו מדינת ישראל לא מסוגלת לספק כח אדם לאבטחה ברמות השכר שהשוק מוכן לתת ויש לחשוב על מעבר מבידוק בכל שער לאבטחה תגובתית. במקום להציב שלושים בודקים ביטחוניים בשכר מינימום עדיף להציב חמישה מאבטחים שעברו הכשרה רצינית, שהם בוגרי יחידות לוחמות המסוגלים לתת מענה בריכוזי קהל. מה דעתך על אמרה זו ?
“אני הגעתי לתפקיד מנכ”ל הארגון לאחר שנים רבות בתפקידי ניהול ופיקוד במערך האבטחה הממלכתי. מעולם לא דיברנו על כמויות ותמיד רק על איכויות. כאשר מנתחים את רמת האיום הקיימת על האבטחה )והרי כידוע רמת איום היא שם כולל שאפשר לפרק לכמה וכמה דפ”אות..(
– אז ברור שאתה זקוק לאיכויות של כח אדם ולא לכמויות, שכן כמויות אשר אינן נותנות לך מענה, משולות בעצם למשענת קנה רצוץ ולכן אני מסכים עקרונית עם דבריו של רוני. כפי שרוני ציין ישנה היום דרישה לכמות מאבטחים גבוהה מהכמות שמדינת ישראל יכולה לספק. מועמדים אשר עונים לקריטריונים הנדרשים לאבטחה הממלכתית, סביר שיפנו לעבוד כאנשי אבטחה באל-על, בשגרירויות ישראל בחו”ל, ביחידה לאבטחת אישים, או במושאים מאובטחים אחרים שהם ברמה הממלכתית. כתוצאה מהדרישה הגבוהה מחד והמחסור בכוח אדם איכותי מאידך, אנו מוצאים באבטחה חתך גדול מאוד של אנשים אשר מוצאים בתחום זה מקור תעסוקה מאחר וזו אלטרנטיבה זמינה עבורם. כיצד הם יפעלו ב’יום פקודה’? התשובה נתונה, מן הסתם, לגורמים לא מעטים. איכות האבטחה נקבעת, בין היתר, על פי כישורי המנב”ט ואיכות המאבטחים. קח, לדוגמא, את משרדי הממשלה. במשרדים אלו המנב”טים הינם ברובם בוגרי המערכת הביטחונית, אנשים רציניים המציבים דרישות גבוהות למאבטחים המועסקים במסגרתם, יש לציין כי התשלום הניתן ותנאי ההעסקה הינם בהתאם. במקומות אלו אתה רואה איכות אבטחה שונה מזו שאנו רואים בגופים פרטיים כאלו ואחרים. בגופים הממלכתיים קיימת נראות אבטחתית, קיימת הקפדה על לימוד מערכי הדרכה ותרגילים ועבודה מבצעית על פי הפק”מ ותוכניות האבטחה”.
האם אתה חושב שהארגון צריך להוביל מהלך של שינויים בעבודה המקצועית מול הרגולטור או בכלל מול המשק כולו ולצמצם את הכמות ומנגד לשפר את האיכות ?
“בסך הכל אני בהחלט מברך על עבודה מסורתית משותפת ביני לבין בעלי התפקידים השונים בגופי הרגולציה, ובמיוחד במשרד לבט”פ, באגף לרישוי כלי ירייה ובחטיבת האבטחה במשטרה. דווקא בשל עברי בעולם האבטחה הממלכתי אני יוזם מעת לעת רעיונות לשינוי תפיסת האבטחה במושאים שונים מאחר ונדמה לי כי בחלק מהמקומות בהם ניתנים שירותי האבטחה, אנו פועלים בשיטות מיושנות. אם אביא כדוגמא את הקניונים, הרי שלהערכתי יש לבצע שינוי תפיסה בכל הקשור לכניסת קהל וכלי רכב. מטבע הדברים היוזמות המועלות על ידי זוכות לעתים לאוזן קשובה ולעתים לא. אחת הבעיות היסודיות ביותר נוגעות בהיעדר תפיסת אבטחה בגופים השונים. בחיי היום יום גופים רבים מייצרים לעצמם תפיסה בהתאם להשקפת עולמו של המנב”ט, להבנתו, וליכולתו הכלכלית של הגוף המאובטח.
לאור מה שאתה אומר, מהו הפתרון לתופעה זו ?
“לדעתי אין מנוס מהקמת רשות לאומית לאבטחה אשר תקבע תפיסת אבטחה לאומית ותדע לחלק את המשאבים הלאומיים המוקצים לנושא זה כראוי. כידוע לך, עבודת מטה בנושא זה בוצעה בשנה האחרונה ביוזמת ועדת ההיגוי של כנס האבטחה של ישראל ובהובלת ד”ר גבי סיבוני מהמכון למחקרים אסטרטגים INSS . בכנס האבטחה של ישראל שיתקיים בחודש הבא יוצגו עיקרי עבודת מטה זו. העבודה שקיבלה את ברכת הדרך מראש מטה לוט”ר לשעבר איתן בן דוד והיום המשנה לראש המל”ל, תונח בסופה על שולחנם של מקבלי ההחלטות ואני מקווה שמסקנות הוועדה ייושמו”.
איפה המשטרה בכל הסיפור הזה?
“כידוע לכולנו משטרת ישראל עסוקה מאז ומתמיד בפעילויות אין ספור בחברה הישראלית, כך גם באופן מאסיבי בפעילות כנגד טרור פנים. מטבע הדברים הנטיה הינה להילחם בפשיעה, בעבריינות, "אין כל הצדקה לקיומן של מאות חברות אבטחה בישראל. ככל שתצטמצם הכמות ניתן יהיה לאתר כח אדם מקצועי יותר" בשחיתות, בתופעת הסמים, בתאונות הדרכים, ולפיכך האבטחה מקבלת פחות דגש. ה’שמיכה הקצרה’ של כח האדם במשטרת ישראל הביאה לפעילותן הענפה של חברות האבטחה אשר מהוות כיום את ה’כח השלישי’ באבטחה בנוסף לצה”ל ולמשטרת ישראל. יחד עם זאת, יש לציין כי חטיבת האבטחה במשטרה הינו גוף מקצועי רציני ומסיבות אובייקטיביות אין גם לו את היכולת ואת מוטת השליטה לבצע בקרה מספקת על מרכיבי האבטחה האזרחית”.
בתמונה: פיני שיף מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל
"ככל שהטכנולוגיה מציעה יותר פתרונות אמינים וזולים, הם יכולים להביא לצמצום במספר המאבטחים אך לעולם יידרש כח אדם לצורך איתור, הרתעה, מתן מענה ותגובה לתוקף פוטנציאלי”
האם מענק עבודה מועדפת היה עוזר בגיוס כוח אדם צעיר לעולם האבטחה ?
“שנים שאני פועל ומנסה להקנות לענף האבטחה מעמד של עבודה מועדפת אך ללא הצלחה עד כה. לפני מספר חודשים החליטה הממשלה להרחיב את מתן המענק לגופים כגון: סיעוד, טיפול בקשישים, טיפול בבעלי מוגבלויות, לעבודה בחקלאות ובבניין, החלטה אשר לדעתי לא תגרום לחיילים משוחררים לפנות לעבודות אלו. אני רוצה לראות את החייל הראשון אשר יילך לטפל בקשישים עריריים או באנשים סיעודיים. אישית חבל לי כי הוקצה תקציב לעבודה מועדפת בענפים אלו ולא נמצא ולו שר אחד אשר מצא לנכון לכלול את האבטחה כעבודה מועדפת. אני רואה בכך חוסר הבנה מוחלט לסדרי עדיפויות בנושא זה”.
האיום הפח”עי פחת בשנים האחרונות ואיתו הפוקוס של מנהלי האבטחה שהיום נדרשים לתת מענה לנושאים רבים ביניהם; בטיחות, מוכנות לחירום ורציפות תפקודית, מניעת פחת, אבטחת מידע וסייבר, מהימנות, סדר ציבורי, טוהר מידות ועוד. שאלתי אליך כמנכ”ל חברות האבטחה – האם זה לא נכון שגם חברות האבטחה יעשו “הסבה” לתחומים אלו ?
“אישית אני מאמין בהתמקצעות חד ערכית. אינני פוסל כי חברות האבטחה תפנינה גם לכיווני עיסוק נוספים המוזכרים על ידך. הדבר נכון בעיקר בגופים שאינם מונחים על ידי משטרת ישראל האמונה על ההנחיה בתחום הפח”ע בלבד. כבר היום ניתן למצוא לא מעט חברות המציעות מגוון שירותים בתחומים שציינת”.
ולסיום, כיצד אתה רואה את חברות האבטחה בעשור הבא?
“אני מבקש לחזור ולומר כי אין כל הצדקה לקיומן של מאות חברות אבטחה בישראל. ככל שתצטמצם הכמות ניתן יהיה לאתר כח אדם מקצועי יותר ומעורבות יתר של חברות האבטחה בנושאים המקצועיים של האבטחה. לכניסתן של מערכות טכנולוגיות יש השפעה ניכרת על יישום תפיסות האבטחה אך עדיין יש לראות בהן כגורם מסייע לאבטחה ובשום פנים ואופן לא כתחליף למאבטח כגורם אנושי. אין ספק שחברות האבטחה תידרשנה להתאים עצמן לכניסתן של טכנולוגיות שונות ואף להציע אותן ללקוח במסגרת חבילת שירותי האבטחה הניתנים לו.
כמילות סיום אתייחס, ברשותך, לערכיותו של הגורם האנושי באבטחה, קרי לשומר, לבודק הביטחוני ולמאבטח. מדובר באנשים המוצאים באבטחה מקור עבודה ופרנסה. איך שלא נסתכל עליהם הם מהווים את הנציגים, את השגרירים של חברת האבטחה המעסיקה אותם. ככל שחברות האבטחה ייתנו את דעתן להופעתם של אנשי האבטחה בשמירה קפדנית על תנאי העסקתם, בתשלום תנאי שכר הולמים ותנאי עבודה מכובדים הם יתרמו להעלאת קרנם של העובדים ולתחושת השתייכותם לחברת האבטחה המעסיקה אותם. ככל שנייצר תחושת שייכות העובדים יראו באבטחה מקצוע ולא חלטורה זמנית. שינויים שכאלו בתדמית האישית של המאבטח ובתדמית הענף כולו אף עשויים לתרום לפתרון מצוקת הגיוס.
אנו בתחילתה של שנת 2019 ואני מבקש לאחל לכל חברות הארגון, למאבטחים, למנהלי האבטחה בתפקידיהם השונים ולענף האבטחה כולו שנה אזרחית טובה ובטוחה”.
ברצוני לומר כמה מילים על אלי אידי ז"ל, חבר ועמית שהלך מאיתנו בסוף השנה.
היכרותי עם אלי אידי ז"ל, עם חברת "עמישב", עם בנו בני וביתו שירלי שייבדלו לחיים ארוכים, החלה בראשית
שנות ה 80- , מהלך שירותי בחטיבת הביטחון בנתב"ג.
על רקע החלטתו של שר המשטרה דאז חיים ברלב, מסתיים שירותה של פלוגת מג"ב אשר היוותה חלק ממערך
האבטחה בנתב"ג, והחלפתה בחברת אבטחה חיצונית. חברת "עמישב" משתלבת במשימות האבטחה.
מדמותו התמירה של אלי ומאישיותו הכובשת, לא ניתן היה להתעלם. איש גדול בכל קנה מידה. מערכת היחסים
המקצועית הפכה ברבות השנים לחברות קרובה אשר התבססה על הערכה הדדית.
אלי היה איש של אנשים, איש אשר ידע לתרגם נכונה את המושג "אהבת החיים" הלכה למעשה, ואף השכיל
לעשות זאת בחן, בנועם, ובטעמים נפלאים של מאכלים מעשה ידיו. גסטרונום ומארח להפליא.
הליכתו מאיתנו, מענף האבטחה בישראל, מותירה אחריה רק זכרונות טובים מאדם מיוחד.
פיני.
