פרשיית מדריד- סיכול ניסיון הפיגוע בטיסת אל-על ממדריד לתל-אביב
בתאריך 26 יוני 1986 אירע פיצוץ רב עוצמה בדלפקי אל-על בשדה התעופה הבינלאומי במדריד. מטען נפץ שהוסלק בתיקו של נוסע משוטה והיה מיועד להתפוצץ במהלך הטיסה, התפוצץ במהלך הבידוק הביטחוני והביא לפציעתם של שישה עשר אנשים, שלושה מהם, בהם קב”ט אל-על, באורח קשה. מקצוענות, עירנות ותגובה מהירה של צוות האבטחה של אל-על במדריד הצילו חיים וסיכלו פיגוע שבאם היה מתרחש במהלך הטיסה היה מביא בוודאות להתרסקות המטוס ולמותם של הנוסעים ואנשי הצוות. תחקיר האירוע כולל ראיון עם ניר רן קב”ט השגרירות הישראלית ואל- על בספרד, דאז.
*ראיין: עירד גיל
באוגוסט 1982 יצא ניר רן בשליחות לתפקידו הראשון בחו”ל כקב”ט משולב האחראי לאבטחת הגופים הישראליים בפורטוגל. כשנה לאחר מכן, עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לספרד ופתיחתה של נציגות משרד החוץ ותחנת אל-על במדריד, הוטלה עליו האחריות להקים ולנהל את מערך האבטחה הישראלי בספרד. ניר החל בהקמת השלוחה הבטחונית במדריד במקביל לתפקידו כקב”ט הגופים הישראליים בפורטוגל המוצב בליסבון. בסוף שנת 1983 התמנה מאיר גרשוני כקב”ט פורטוגל המוצב בליסבון וניר הוצב במדריד כקב”ט האחראי לאבטחת הגופים הישראליים בספרד. בתפקידו זה הוא שימש כקב”ט )מנהל האבטחה( של שגרירות ישראל במדריד, קב”ט אל-על במדריד ובברצלונה, קב”ט ספנות )צים( הפועלת במספר נמלי ים במדינה, קב”ט של שלוחת הסוכנות היהודית וקרן היסוד ולמעשה כל מה שחוסה תחת דגל ישראל באותם ימים בספרד. יצוין שתפקיד הקב”ט המשולב האחראי לאבטחת כלל הגופים הישראליים במדינה היה חדש ועד לאותה עת נהוג היה להציב לכל גוף קב”ט נפרד.
תקציר האירוע
בתאריך 26 יוני 1986 , התקיימה טיסת אל- על 396 באמצעות מטוס בואינג 767 שתוכנן להמריא ממדריד בדרכו לתל-אביב בשעה 16:00 כשעל סיפונו 180 נוסעים ועוד כשנים עשר אנשי צוות. דלפקי הצ’ק אין נפתחו בשעה 13:00 , בשעה 14:30 נחת המטוס מתל-אביב ובשעה 15:00 נפתח שער היציאה לקראת עליית הנוסעים למטוס. בדלפקי בידוק שכנים לאלו של חברת אל-על פעלו באותו הזמן חברות התעופה לופטהנזה מימין וסוויס-אייר משמאל. בין דלפקי הרישום לטיסה של סוויס-אייר לאלו של אל-על ממוקם דלפק חברת התעופה VIAZA )חברת התעופה הלאומית של ונצואלה( שאינו פעיל באותן שעות ושימש )באותם ימים( את מערך האבטחה של אל-על לבידוק הביטחוני של כבודת נוסעים חשודים.
בשעה 15:05 , במהלך בדיקת כבודתו של נוסע ספרדי חשוד, אירע פיצוץ עז בדלפק הבידוק הביטחוני. כתוצאה מהפיצוץ נפצעו שישה-עשר בני אדם, מהם שלושה באורח קשה, בהם הקב”ט רן ניר.
רקע ביטחוני קצר
ביוני 1985 לאחר שלוש שנים של לחימה מתייצב צה”ל על רצועת הביטחון בלבנון. ב 27- לדצמבר אותה שנה תקפו מחבלים אנשי ארגון אבו-נידאל, במקביל, את דלפקי חברת אל-על ברומא ובוינה. בשני האירועים האלו חוסלו המחבלים בקרב קצר ונחוש ע”י כח האבטחה. בשניהפיגועים הללו נהרגו 19 נוסעים ומעל 100 נפצעו. ב 17- באפריל 1986 סוכל ניסיון להחדיר פצצה למטוס אל-על שהיה אמור לצאת מלונדון לישראל כשעל סיפונו 375 נוסעים. ערנותם של אנשי ביטחון אל-על אשר החשידו את הנוסעת אן-מרי מרפי, נוסעת מנוצלת על ידי המחבל ניזאר הינדאווי מי שהיה באותה עת בן זוגה ואבי הילד שהיא נושאת ברחמה, שלא הייתה מודעת למטען שהוסלק בתיקה מנעו אסון כבד.
צוות האבטחה במדריד
הקמת קשרי התעופה בין ישראל לספרד התרחשה עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. מטבע הדברים זוהה חלון הזדמנויות מה שהביא למימוש מיידי של הטיסות ודרש “התארגנות תוך כדי תנועה”. בחודשים הראשונים אובטחו הטיסות, בפיקוד הקב”ט, על ידי צוות עוזרי הקב”ט של תחנת ליסבון ביחד עם מאבטחים מתגברים שהגיעו מישראל. בתוך כך הוטל על הקב”ט, ניר רן, לאתר, לגייס ולהכשיר צוות עוזרי קב”ט מקומי.
כעבור מספר חודשים הייתה תחנת ביטחון אל-על במדריד עצמאית מבחינת בניין הכוח. צוות עוזרי הקב”ט מנה כשלושים עובדים, חלקם סטודנטים ישראליים הלומדים במדריד וחלקם מצעירי הקהילה היהודית במדריד. העובדים הוכשרו ואומנועל ידי הקב”ט עצמו )ולא כמקובל בבית הספר לאבטחה בישראל( הכשרתם כללה את כלל התפקידים הקשורים לבידוק הביטחוני של הנוסעים לרבות מיומנויות תשאול, “שיטת הפרופיל”, חיפוש בכבודה, תצפית וסריקה, איתור חשודים וכיוצ”ב. צוות המאבטחים שהוצבו בתחנה פועל בכלל הגופים המאובטחים בדגש שגרירות ואל-על. בשל אופיו וגישתו האישית של הקב”ט קיבל תחום המוכנות ונהלי החירום משקל רב בפרקי ההכשרה האימון והתרגול.
היערכות לטיסה
צוות אבטחת הטיסה ביום האירוע מונה 18 אנשי אבטחה בפיקוד הקב”ט ניר רן. רפאל ישראל, בחור מנוסה וותיק שהועסק בתחנה מיום הקמתה והתקדם לתפקיד ע. קב”ט בכיר המשמש באותו היום כיד ימינו של הקב”ט בכל מה שקשור לניהול הטיסה, ועוד 13 בודקי ביטחון/עוזרי קב”ט וארבעה מאבטחים ישראליים.
ההתארגנות לטיסה מתנהלת כסידרה. רשימות הנוסעים נסקרות ערב הטיסה, לצורך זיהוי שמות ומסלולי טיסה חריגים ונתונים שישפיעו על החלטות אופרטיביות כגון קבוצות נוסעים מאורגנות, נוסעים במעבר )תחנת מדריד משמשת “טרנזיט” עיקרי לנוסעים המוטסים לישראל ממדינות דרום אמריקה( וכיוצ”ב. צוות האבטחה מתייצב כשעתיים לפני פתיחת הדלפקים, לאחר תדריך המאבטחים הם יוצאים למשימותיהם ובתום תדריך נפרד שכולל נתוני טיסה, מעבר על רשימות נוסעים ודגשים מקצועיים יוצאים גם עוזרי הקב”ט, איש למשימתו. כשעה לפני פתיחת הדלפקים יסתיימו סריקות ותצפיות בשדה התעופה ובטרמינל בדגש על האזורים שבהם יהיו ריכוזי נוסעים של טיסת אל-על. ריכוז קטן של נוסעים מקדימים שכבר נמצאים באזור הדלפקים מאובטח עם התהוותו. בשעה 13:00 נפתחו דלפקי הצ’ק אין והוחל תהליך הבידוק הביטחוני והרישום לטיסה.
מהלך הטיסה
התור לבידוק הביטחוני של הנוסעים לטיסה ניצב מול דלפקי הרישום לטיסה בחלקו הדרומי של הטרמינל הבינלאומי של נמל התעופה בָּרַחַס מדריד. הבידוק הבטחוני מבוצע על ידי עוזרי הקב”ט המבצעים תשאול וקובעים את סיווגם הביטחוני של הנוסעים. בהתאם לסיווג הביטחוני שנקבע בתום התשאול עובר הנוסע את הבדיקה הביטחונית. נוסעים המסווגים כ”חשודים” )חשד לכוונת זדון או נשיאת פצצה, בין בידיעתו של הנוסע ובין בהיותו מנוצל שלא בידיעתו( עוברים בידוק יסודי של כבודה, ציוד וגוף. בתום הבידוק הביטחוני נשלח הנוסע אל דלפקי הרישום לטיסה המבוצע על ידי דיילות איבריה )חברת התעופה הלאומית הספרדית שגם מספקת שירותי קרקע לחברות זרות(, תחת פיקוחו של מנהל תחנת אל-על. לאחר שנרשם לטיסה, מסר את כבודתו וקיבל את כרטיס העליה למטוס עובר הנוסע אל ביקורת הדרכונים ומשם לאזור שערי היציאה שם יעביר את זמנו בחנויות ללא מכס, בתי קפה וכד’. בהגיע הנוסע לשער היציאה של הטיסה היעודה הוא יעבור בידוק בטחוני קצר נוסף טרם העליה למטוס.
עד לשעה 14:30 כבר עברו את הבידוק כמאה נוסעים, עוד כעשרים נוסעים ממתינים בתור לבידוק הביטחוני ועוד כשלושים נוסעים כבר עברו את הבידוק הביטחוני וממתינים בתור הרישום לטיסה. בשלב הזה הגעת הנוסעים המאחרים בטפטוף ומדי מספר דקות מתייצב עוד נוסע, זוג, קבוצה או משפחה בדלפקי הבידוק.
החל מהשעה 14:20 אנו נמצאים בשלב שנקרא “פיק הטיסה”. לקראת הנחיתה יוצא צוות לסיור וקליטת המטוס, צוות אחר יעבור אל אולם הנוסעים המגיעים ואזור קבלת הפנים וצוות נוסף כבר פרוס באזור שערי היציאה לצורך טיפול ביטחוני בנוסעי טרנזיט, עובדים אחרים עוסקים בליווי הכבודה, אבטחת המטוס בעמדת החניה ובתפקידי אבטחה נוספים. צוות בודקי הביטחון בדלפקי הבידוק הצטמצם מאוד והעומס עליהם מתגבר. באמצעות מכשירי הקשר מתעדכן הקב”ט על הנעשה בגזרות השונות, מנהל את עבודת המאבטחים ועובדי הביטחון בגזרות ומפקח על הבידוק הביטחוני בגזרת הצ’ק-אין.
התייצבות הנוסע המפגע
בשעה 14:25 מזהה רפאל אדם, בעל חזות ספרדית, כבן 30 , המגיע מאזור מרכז הטרמינל שמצפון, כשהוא נושא מזוודת סמסונייט שחורה גדולה )באותם ימים עדיין לא רווח השימוש במזוודות טרולי נגררות ונשיאת מזוודה בידית הייתה דבר מקובל(, בידו השנייה מחזיק הנוסע תיק יד קטן מעור חום המחובר לפרק ידו ברצועה בצורת לולאה. מראהו של הנוסע משך את תשומת לבו של רפאל והוא ליווה אותו במבטו בעת שהוא ניגש אל דיילת בדלפק סוויס-אייר הסמוך ושאל אותה היכן הדלפקים של אל-על. כאשר הצביעה הדיילת אל עבר דלפקי הבידוק של אל-על כבר עמד רפאל לידו. רפאל פנה אל הנוסע ושאל אותו אם הוא טס לישראל והוא נענה בחיוב. לאחר שהציג את עצמו בפני הנוסע כעובד ביטחון אל-על ביקש ממנו רפאל שיתלווה אליו לעמדת התשאול. עם התייצבותו הוא מבקש ומקבל מהנוסע את הדרכון וכרטיס הטיסה. הדרכון על שם אִיסִיאַס מָנוּאֶל חָלַפֵה וכרטיס טיסה על שמו בנתיב מדריד–תל אביב–מדריד המצביע על משך שהיה מתוכנן בן עשרה ימים בישראל.
…כאן נוסף לסיפור מימד שיתחבר בהמשך לאירוע..
בינתיים, כעשר דקות קודם להגעתו של הנוסע – מנואל חלפה, התייצב בעמדת הבידוק הסמוכה נוסע ספרדי אחר, ממוצא באסקי בשם אלחנדרו סאנדין, כבן 22 המתגורר בעיר בילבאו )בירת ארץ הבאסקים(. עוזרת קב”ט רות לויט, ותיקה ומיומנת, מתשאלת את הנוסע שסיפורו חריג והטיפול בו מתמשך מעט. סאנדין הנו בחור צעיר הנוסע לישראל בגפו. הוא מספר שהנסיעה ביוזמתו, מתוך סקרנות להכיר את ישראל. הוא נוצרי לא אדוק, אין זו נסיעה “לארץ הקודש” אלא טיול תיירותי )בדומה למסעות תרמילאים ישראלים( סגנון שאינו מאפיין צעירים ספרדיים. בנוסף לכך הנוסע מדבר אנגלית רהוטה )מאפיין חריג נוסף(, תוך שהוא משיב באריכות ומנדב מידע רב, לעיתים בטרם נשאל. סיפורו של סאנדין חריג, רות מחליטה לסווגו כ’חשוד’. במצב זה על רות להפנות את הנוסע לטיפול הקב”ט או עוזר קב”ט בכיר. הגם שבשלבי פיק הטיסה הקב”ט עסוק מאוד, היות שרפאל ישראל עסוק גם הוא בינתיים בטיפולו בנוסע – מנואל חלפה, היא פונה אל ניר, מעדכנת אותו ומעבירה את הטיפול אליו תוך שהיא מתייצבת לידו ומקשיבה, כמתחייב, לתשאולו.
הטיפול בנוסע מנואל חלפה 
רפאל וניר עומדים בשלב זה גב אל גב כמטר ביניהם ובעוד ניר מתשאל את אלחנדרו סאנדין ורפאל, לאחר שקיבל את הדרכון והכרטיס מהנוסע אִיסִיאַס מָנוּאֶל חָלַפֵה, הוא מתחיל בתשאולו. יצוין שטרם הצטרפות ספרד לקהילה האירופאית מופיעים בדרכון הספרדי גם הנתונים אודות עיסוקו ומקום מגוריו של נושאו. מנואל בן 30 , על פי דרכונו הוא ימאי ומקום מגוריו בעיר סנטה קרוז שבאי הספרדי טנריף )איי טנריף שבאוקיינוס האטלנטי הם טריטוריה ספרדית(. כרטיס הטיסה בנתיב מדריד-ת”א-מדריד נרכש בכסף מזומן. יש לציין שבשנת 1986 התשלום במזומן על כרטיס טיסה לא נחשב חריג.
הופעתו של מנואל אינה חריגה אך גם לא ממש שגרתית. הוא לובש מכנסיים וחולצה, שניהם בגווני חום בהיר, נועל נעליים שחורות, וחגורה שחורה גם כן. למרות חום הקיץ העז שמאפיין את מדריד בסוף חודש יוני שרוולי חולצתו ארוכים והם מקופלים כדי שליש על אמותיו. התשאול של רפאל היה סטנדרטי הוא התחיל בסדרה קצרה של שאלות שנועדו לברר מהיכן הגיע הנוסע לשדה התעופה, מהי מטרת הנסיעה וכיוצא בזה, לאחר מכן מתחיל תשאול שעוסק במרכזיות הסיפור בניסיון לאתר סימנים מחשידים; רקע אישי, מקום מגורים, מקום עבודה, מצב משפחתי, עיסוק, סיפור הנסיעה והיכרויות משמע מסלול הנסיעה, מי קנה את הכרטיס, מי המכרים שלך מהמקום שבו אתה טס וביעד אליו אתה נוסע. הנוסע משיב לשאלות כאשר רפאל בוחן ומשווה את המידע לדרכון ולכרטיס שבידו. הנוסע מספר לרפאל שהוא נוסע למטרת תיירות, בנוסף, כאדם נוצרי הוא מעוניין לראות את ארץ הקודש. לשאלה מהיכן הוא מגיע הוא משיב “ממדריד”. רפאל שואל “אבל אתה גר בטנריף” והנוסע מסביר שהוא עובד כעת באופן זמני כמלצר במדריד. עד לא מזמן עבד על אניה אך ירד מהים לפסק זמן. לשאלתו של רפאל "מה הוא עושה באניה"? – עונה הנוסע: “הכל’. בהמשך הוא מספר שביצע ניקיונות, עבודות על הסיפון ובבטן האניה,עבודות מטבח וכדומה.
הנוסע מספר לרפאל שהוא בא ממשפחה אמידה בעלת רשת חנויות בסנטה קרוז. עד כה פחות או יותר נראה בסדר, למרות שיש מספר דברים שמשכו את תשומת ליבו של רפאל. יש פער בין תיאור המשפחה שלו כמשפחה אמידה לבין המקצוע, ימאי פשוט, שהוא עובד בו. עבודה זו מחייבת היעדרויות ארוכות מהבית, כל פעם בנמל אחר. אומנם יש כאן פער בסיפור, אם כי עדיין לא מספיק בכדי לסווגו כ’חשוד’. רפאל ממשיך ושואל שוב לגבי מטרת הנסיעה והפעם גם על תוכנית הנסיעה כאשר יגיע לישראל. הנוסע משיב שבהגעתו הוא ייסע למלון סיני בתל-אביב שבו קיים חדר מוזמן עבורו, ומשם הוא מתכנן לנסוע לירושלים, בית לחם או נצרת שהוא אזור שיהווה נקודת התחלה לטיול שלו. רפאל שאל מה תעשה למחרת והנוסע אמר שלא עשה תוכנית; ‘אקח ברושורים והמלצות מהמלון ואסע’. לנוסע אין הזמנת בתי מלון נוספים ולא מועד מדויק היכן יהיה בכל מקום ומתי. ראוי לציין שהמנטליות המקובלת של הנוסע הספרדי הממוצע הנה להכין את הטיול כולו מראש. לנוסע המתושאל לא היה לו”ז מתוכנן. רפאל שאל היכן התגורר במדריד. הנוסע ענה שהיה בבית מלון ולפי שם המלון הבין רפאל שמדובר במלון ברמה נמוכה, משהו בין הוסטל לבית מלון, והדבר שוב מעורר תמיהה לאור הצגת משפחתו כאמידה וכן בשל העובדה שהוא נמצא בחופשה. רפאל מחליט לסווג את הנוסע כחשוד ולהעביר את הטיפול בנוסע זה לניר )כמתחייב( שבאותה עת סיים את תהליך התשאול של אלחנדרו סאנדין וזאת לאחר שהזים החשד לאחר שגילה שאימו של סאנדין, אמריקאית שנישאה לגבר ספרדי באסקי, שהתה איתו במדריד, התלוותה אליו לשדה התעופה והיא יושבת בקרבת מקום ממתינה להיפרד מבנה לפני ההמראה, והוא תשאל גם אותה. לאחר שעודכן על ידי רפאל בפרטי סיפורו של הנוסע ובהתרשמותו, מבצע ניר תשאול שהוא פחות שגרתי משל רפאל במטרה לאמת או להזים את סיפורו של הנוסע. הנוסע עודכן שהוא הולך להישאל עוד מספר שאלות. ניר מתרשם שהנוסע הגיע מוכן לתשאול אך ככל שהתקדם התשאול הפך הנוסע שעד כה היה רגוע יחסית עצבני ומתוח יותר. בדיעבד יתברר שהייתה לכך סיבה טובה שכן הנוסע “ידע” שהוא נושא בכבודתו לישראל שני ק”ג הירואין שהוא מבריח לישראל תמורת תשלום )אך הוא לא ידע שבעצם הוא מחדיר פצצה שאמורה להתפוצץ, יחד איתו, במהלך הטיסה( ומכאן שהוא משקר באשר למטרת הנסיעה, יוזמתה ומימונה. בראשית התשאול המתבצע בספרדית חזר ניר על השאלות הבסיסיות של רפאל, מהיכן מגיע הנוסע, כמה זמן הוא שוהה במדריד, עיסוקו, מוצאו וכיוצ”ב. תשובות הנוסע תאמו את הגירסה שנמסרה לרפאל.
ניר הרחיב בתשאול אודות משפחתו של הנוסע בטנריף ורשת החנויות שהיא מחזיקה בטנריף. תשובות הנוסע לא היו מספיק ברורות, ניר התרשם שהוא מגזים בתיאור עושרה של משפחתו. נוכח שם משפחתו של הנוסע “חָלַפֵה” ולמרות ששמות בעלי צליל ערבי קיימים בספרד )זכר לשבע מאות שנות שלטון ערבי בספרד( שואל ניר את הנוסע למוצא משפחתו. הנוסע משיב שמוצא המשפחה של אביו מנצרת. סבו עבר להתגורר בספרד בתחילת שנות השלושים )של המאה העשרים( עוד לפני מלחמת העולם השניה )ומכאן גם לפני קום מדינת ישראל( המשפחה גרה בטנריף מקדמת דנא. במספר שאלות בחן ניר את גרסתו של הנוסע לגבי שהייתו הנוכחית במדריד. הנוסע חזר על הסיפור שמסר לרפאל לפיו הוא לקח פסק זמן מהים, התמקם במדריד ובינתיים עוסק במלצרות. ניר התרשם שהעיסוק הזה לא תואם את אישיותו. בסדרה של שאלות, לא שגרתיות, הגיע ניר למסקנה שהנוסע מסתיר פרטים וגירסתו אינה אמינה בהתייחס לשהייתו במדריד. לשאלה מדוע בחר דווקא במלון אותו ציין השיב הנוסע “אין סיבה מיוחדת, פשוט נכנסתי למלון ולקחתי חדר”. לשאלה היכן נהג לאכול? השיב שלא אכל בחוץ אלא קנה אוכל בסופר והכין לעצמו ארוחות במלון. אך כשנשאל שאלות ספציפיות כגון היכן הסופרמרקט הקרוב, או האם התנועה בכביש שבחזית המלון היא חד סטרית או דו כיוונית, ניסה הנוסע להרוויח זמן, היסס והתקשה להשיב. בתשאול אודות תכנון ותכנית הנסיעה סיפורו של הנוסע נמצא “לא סגור”. בתשובה לשאלה אמר שמהצד של אביו הוא חושב שיש לו קרובי משפחה רחוקים שכנראה גרים בנצרת. הוא לא ביקר מעולם בישראל קודם לכן ואין לו כוונה לנסות לאתר או לבקר קרובי משפחה. ניר הגיע למסקנה חד משמעית שהנוסע משקר במספר צמתים של התשאול. הנקודות המהותיות הן שהנוסע אינו אומר את כל האמת אודות תכנית ומסלול הנסיעה. באשר לשהייתו במלון אותו ציין קבע ניר שהוא משקר. כמו כן, היה ברור לניר שמשפחתו של הנוסע איננה אמידה כפי שהוא טוען ושהוא למעשה איש קשה יום התר אחר פרנסה. דווקא באשר לקשרי המשפחה ושורשיו בישראל התרשם ניר שדברי הנוסע כנים והאמין לו שהמשפחה בישראל, אם קיימת, לא מעניינת אותו ולכן הוא לא מתכנן לבקר אותם וכי לא היה איתם מעולם בקשר. עובדה זו אינה מחזקת את סיפורו באשר למטרת הנסיעה המוצהרת שממילא אינה מתיישבת עם אישיותו של הנוסע.
ניר מחליט לקבל ולאשרר את סיווגו הנוסע כחשוד. ניר ורפאל נותנים דעתם לכך שהזמן עד להמראה קצר, ובעוד מספר דקות, בשעה 15:00 ייפתח שער היציאה. ניר מורה למאבטח, עופר כהן, להתמקם בשליטה על החשוד בעת ביצוע הבדיקה, רות לויט מצורפת לסיוע בבדיקת הכבודה. לאחר בדיקה חיצונית של המזוודה, מורה ניר לרפאל לשאת את המזוודה והם פונים אל מכונת השיקוף של המשטרה המקומית )באותם ימים אין בתחנה מכונת שיקוף בבעלות אל-על( הנמצאת לאחר מסדרון ביקורת הגבולות מרחק כארבעים וחמישה מטרים מהדלפק. מטרת השיקוף הראשון הנה לבחון ולקבל החלטה בדבר האפשרות לפתוח את המזוודה. משלא אותרה מניעה לפתיחת המזוודה היא הוחזרה
אל דלפק הבידוק )על גבי דלפק הרישום לטיסה של חברת viaza שבין דלפק הרישום לטיסה של אל-על לדלפק סוויס אייר(. והנוסע התבקש לפותחה כאשר ניר והמאבטח עופר ניצבים עליו. בשלב זה לאחר שהנוסע פתח את מזוודתו, היא מרוקנת ותוכנה מונח על גבי הדלפק, החפצים במזוודה כוללים בגדים, חלקם אינם מכובסים ואינם מגוהצים והם אינם מגובבים בערבוביה, זוג נעליים ותיק כלי רחצה סגור, גדול יחסית ובעל שתי ידיות. לאחר הנחת החפצים לקראת בדיקתם נלקחה המזוודה הריקה שוב לשיקוף לצורך איתור הסלקות או ביטנה כפולה, כאשר רפאל נושא אותה וניר הולך לצידו. עופר ורות נשארים לפקח על הנוסע וכבודתו.
הפיצוץ
בעוד רפאל וניר מסיימים את שיקוף המזוודה הריקה, מבחינה לפתע רות בסילון אש כְּחַלְחַל דקיק ועשן הנפלטים מחפציו של הנוסע המונחים על גבי הדלפק. רות מרימה את מכשיר הקשר וקוראת “ניר יש כאן אש”. ניר פותח צעד ויוצר קשר עין עם אולם הצ’ק אין, הוא מבחין בסילון האש והעשן, צוות האבטחה, הנוסעים הדיילות וגם הנוסע עצמו מסתכלים על סילון העשן, תמונה כמעט סוריאליסטית שבה הכל קפוא במקומו חוץ מסילון העשן המיתמר. ניר פותח בריצה לכיוון הצ’ק- אין תוך שהוא קורא בו זמנית לתוך הקשר ובצעקה אל צוות האבטחה מספר פעמים “פינוי קהל, פינוי קהל, פינוי קהל”.
צוות האבטחה התעשת כהרף עין, וכפי שתורגל אינספור פעמים הם צעקו, ניערו ודחפו את קהל הנוסעים מאזור דלפקי אל -על ומדלפקים סמוכים שהתפזרו הרחק לכיוון מעלה הטרמינל לצפון ולעבר דלתות היציאה. הנוסעים התפנו תוך שהם משאירים את כבודתם וחפציהם במקום, פינוי הקהל התבצע במהומה עצומה אך הוא היה אפקטיבי מאוד ובתוך שניות ספורות התרוקן האזור מקהל. כמעט.
תוך כדי פיזור הקהל מבחין ניר בדיילת היושבת בדלפק הרישום של סוויס-אייר כשהיא קפואה במקומה בהלם ואוחזת בידיה בכוח את לוח הדלפק שלפניה כשמבטה נעוץ בלהבה הפורצת על הדלפק כמטר אחד משמאלה, מבלי יכולת להגיב לקריאות אנשי הביטחון אליה להימלט. ניר שובר את כיוון ריצתו עולה על מסוע הכבודה שמאחורי הדלפקים ונע אל עבר הדיילת. בהגיעו אליה הוא תופס אותה מתחת לבתי שחייה, מרים אותה מכיסאה ודוחף–משליך אותה אל הרחבה שמול הדלפקים. הדיילת נופלת על הרצפה ומבצעת מספר צעדים ראשונים על ארבעותיה טרם שתתרומם לריצת מילוט. באותו רגע התרחש הפיצוץ. בעת הפיצוץ הנוסעים שעמדו באזור הצ’ק-אין פוזרו לכל עבר. דיילת סוויס אייר שהייתה עדיין שרועה על הריצפה לא נפגעה, מייד לאחר הפיצוץ היא קמה בכוחות עצמה ונמלטה מהמקום. שוטר מקומי שעמד באזור הצ’ק-אין לא התפנה בריצה יחד עם כל הנוסעים אלא צעד
מעדנות לכיוון צפון ובעת הפיצוץ פגע בו רסיס, כנראה חלק מתכתי שניתק מהדלפק קטע חלקית את כף ידו ופצע אותו קשה. הנוסע אלחנדרו סאנדין, אשר לאחר שסיים את הבידוק הביטחוני שהה בתור הממתינים לרישום לטיסה ראה גם הוא את הלהבה הפורצת מהדלפק, אלא שבניגוד לצוות האבטחה הוא לא הבין את מהותה.
הוא תפס מטף כיבוי אש התלוי על עמוד לידו ורץ לכיוון הדלפק על מנת לכבות את האש. למזלו הוא לא הספיק להגיע לקרבת הפצצה ממש אלא מטרים ספורים ממנה. כתוצאה מהפיצוץ התפוצץ מטף הכיבוי שבידו ורסיסיו גרמו לו פציעת בטן ואיברים פנימיים קשה שדרשה אישפוז ממושך. ניר שבעת הפיצוץ נמצא סמוך לפצצה שמשמאלו, הועף באוויר ונפל על גבי מסוע הכבודה, שעדיין בתנועה, כשהוא פצוע קשה מכוויות, הדף ורסיסים. שלושה עשר נוסעים ועובדי שדה תעופה נוספים נפצעו פצעים קלים.
עם זיהוי האש זיהה גם הנוסע, מנואל חלפה שהתפרצות האש קשורה באיזשהו אופן לכבודתו, והוא פתח בריצת מילוט אל עבר דלת היציאה מהטרמינל. המאבטח, עופר כהן, דלק אחריו והכריע אותו ארצה. אלא שבשניות-דקות שלאחר הפיצוץ הגיעו למקום בריצה שוטרים מקומיים וכאשר הם זיהו את המאבק בין הנוסע לבין עופר המצמידו לקרקע, מבלי שהבינו את הרקע למאבק הם הפרידו ביניהם ושילחו את הנוסע מנואל חלפה לחופשי. ניר, שבינתיים התרומם והתעשת זיהה את הימלטות הנוסע, דלק אחריו, הכשילו והעבירו אל השוטרים תוך שהוא מסביר להם בספרדית שהוא זה שנשא את הפצצה בכבודתו.
הקב”ט, ניר למרות פציעתו הקשה לאחר שיחות טלפון שקיים עם המטה בישראל ועם המשטרה המקומית, תידרך את אנשיו וניהל את ההיערכות להמשך הטיפול בטיסה. לאחר כשעה הוא העביר את הפיקוד על האבטחה הפיזית לאחד המאבטחים ואת ניהול הבידוק הביטחוני לרפאל ישראל ולעוזר קב”ט בכיר שמעון פרק שהוזעק מביתו, ופונה באמבולנס צבאי לבית החולים במדריד שם אושפז וטופל במחלקת הכוויות עד להחלמתו. טיסת אל על 396 המריאה לדרכה בשעה 22:00 באותו היום כשעל סיפונה 270 נוסעים ואנשי הצוות. רק
שמונה מהנוסעים ביקשו לבטל את טיסתם לאחר הפיצוץ. הנוסע אלחנדרו סאנדין מימש את נסיעתו לישראל לאחר החלמתו בחלוף כחודשיים. הוא זכה לאירוח מיוחד בישראל וקשרי ידידות נוצרו בינו לבין עובדי ביטחון אל- על במדריד.
תחקיר האירוע
הפיגוע בוצע על ידי ארגון אבו מוסא שמטהו בדמשק–סוריה. פעיל הארגון, נאסר חסן אל עלי קיבל ממפקדיו משימה להעלות פצצה למטוס אל-על הממריא מפריז. לאחר ששהה זמן מה בפריז ולא עלה בידו לגייס נוסע משוטה, הוא עבר, ברשות מפעיליו ברכבת למדריד ספרד במטרה להוציא את הפיגוע לפועל משם. המעבר למדריד היה נוח עבורו היות שהוא למד בעברו בספרד כסטודנט במילגה, הוא דובר ספרדית ומחזיק עדיין באשרת כניסה בתוקף למדינה והוא מכיר ומסתדר היטב בספרד.
בתוך מספר שבועות עלה בידו לגייס נוסע משוטה להובלת הפצצה למטוס. במועדון בר במדריד הוא פגש את מנואל חאלפה, ימאי ספרדי הנמצא בחופשה בין הפלגה להפלגה. נאסר קושר קשרי ידידות עם מנואל ולאחר מספר ימים הוא מציע לו את דירתו השכורה כאכסניה ובכך הוא יוצר יחסי תלות עמו. זמן קצר לאחר שמנואל נכנס לדירתו חושף אל עלי בפניו את “מעורבותו בהברחת סמים” ומציע לו לשמש כבלדר סמים ברווח גדול. אל עלי מאפשר למנואל “להתבשל” בנושא. הוא מציע לו עשרת אלפים דולר, אלף מהם יקבל מראש ועוד תשעת אלפים דולר בעת מסירת המשלוח ליעדו. רק לאחר שמנואל הביע את הסכמתו מעדכן אותו אל עלי ביעד הנסיעה–ישראל. תאריך הנסיעה נקבע ל 26- יוני 1986 . אל עלי מתדרך את איסיאס מנואל שהוזמן עבורו חדר במלון סיני )מלון שאכן קיים באותם ימים( ברחוב בן יהודה בתל אביב, שם גם ייפגש עם איש הקשר בישראל וימסור לידיו את משלוח הסמים. למותר לציין שאל עלי לא ביצע את הזמנת המלון שכן מנואל חלפה לא היה אמור להגיע אליו לעולם. ומאותה סיבה גם שמו של איש הקשר בישראל היה בדוי. מנואל חלפה אכן קיבל מאל עלי אלף דולר “מקדמה” על ביצוע המשימה. יחד הם בנו ותרגלו את סיפור הכיסוי שימסור מנואל חלפה לאנשי הביטחון בשדה התעופה. “מטען הסמים”, בפועל שני ק”ג חומר נפץ, הוכנס על ידי אל עלי בתוך שני בקבוקי זכוכית בני ליטר כל אחד. הבקבוקים הוכנסו לתוך תיק כלי רחצה גדול כשלצידם מכונת גילוח חשמלית המצויידת בכבל לצורך חיבורה לחשמל, ובנוסף גם מכונת גילוח ידנית, שפופרת משחה ומברשת גילוח, משחה ומברשת שיניים ובקבוקון מי גילוח.
בצהרי יום הטיסה ארז מנואל את מזוודתו, וביחד עם אל עלי הם ירדו לרחוב שם עצרו מונית שתיקח את מנואל לשדה התעופה. מנואל לא ידע שנאסר אל עלי נסע אחריו לשדה התעופה כדי לוודא שהוא אכן עולה לטיסה. כשהגיע מנואל לדלפקי הבידוק, ירד אל עלי לקומת הנוסעים המגיעים שם התיישב בקפה ממתין להמראת המטוס. הוא היה שם גם בעת הפיצוץ שנשמע היטב בכל רחבי הטרמינל והבין מייד שהפיצוץ קשור לבלדר הפצצה עמנואל חלפה. מבלי לעלות לקומת האירוע הוא חמק מהטרמינל ולקח מונית לביתו.
לאחר הפיצוץ ומשהועבר מנואל חלפה לחקירה בנקודת המשטרה. החוקרים הוציאו ממנו מייד את כל פרטי הסיפור כולל שמו וכתובת מגוריו של נאסר חסן אל עלי. שוטרים בניידת משטרה ששוגרה לביתו של אל עלי מצאו אותו כשהוא אורז את חפציו לקראת מילוט מהעיר.
אל עלי הועמד לדין במדריד ונשפט לארבעים ותשע שנות מאסר על פעילות טרור וניסיון לרצח המונים. הוא שוחרר לאחר כשלוש שנים במסגרת עיסקת טיעון ונעלם. באשר לאיסיאס מנואל חלפה, הוא נעצר למשך יומיים אך שוחרר לאחר מכן בטענה שהוא היה נוסע משוטה ולפיכך לא היה לו חלק ממשי בניסיון הפיגוע. דבר שהיה נכון. היות שבפועל לא היו עליו גם סמים, הוא גם לא הועמד לדין על ניסיון הברחת סמים. תמוה ככל שיהיה.
מה גרם לפיצוץ
אל עלי התקין את הפצצה בעצמו, בהתאם להכשרה שקיבל בארגון. לתוך אחד מבקבוקי חומר הנפץ הוא החדיר נפץ שהיה מחובר לשתי סוללות AA שהוכנסו לתוך שפופרת משחת השיניים. כבל אחד חובר ישירות לנפץ והכבל השני חובר דרך שעון שהוסלק בתוך שפופרת קצף הגילוח וכוון לגרום לפיצוץ בשעה 18:30 . פחות או יותר כאשר המטוס יהיה מעל הים, סמוך לחופי איטליה. כבלי החשמל של מכונת הגילוח החשמלית נועדו על מנת להסוות את כבלי החשמל הדקיקים של הפצצה בשיקוף. “ליתר ביטחון” התקין אל עלי “מנגנון כימי” נוסף בתצורת נוזל חומצה שהוכנס לצוואר הבקבוק כאשר מחיצת גומי מפרידה בינו לבין מאיץ בתצורת גופרת אשלגן וסוכר בתוך בקבוק חומר הנפץ ומכסה מתכת )חסין מהחומצה( סוגר מעל. טלטול הבקבוק בנסיעה וכנראה גם במהלך הבידוק הביטחוני, או כשל במחיצת הגומי יצרו ככל הנראה קטליזטור שיצר את התפרצות האש והפיצוץ המוקדם.
סיכום
בפיגוע שהתרחש במדריד בתאריך 26 יוני 1985 , מנע צוות האבטחה של אל-על אסון כבד. סיווג הנוסע כחשוד סיכל את העמסת מזוודתו על מטען הנפץ שבתוכה למטוס. לו היה הפיצוץ מתרחש במהלך הטיסה, כפי שהתכוון היריב היה המטוס מתרסק על נוסעיו. גם אם היה הפיצוץ מתחולל על גבי המטוס, המתודלק ועמוס לעייפה, על הקרקע הוא היה משמיד את המטוס וגורם נפגעים רבים בנפש. ההיערכות, מוכנות ותגובתם המהירה והמופתית של אנשי האבטחה בחירום הצילה חיים רבים מקרב נוסעי אל-על, הטיסות השכנות ועובדי שדה התעופה.
אין זה אלא עוד אירוע אחד ממאבק מתמשך של מערך האבטחה הישראלי מול ארגוני הטרור הפועלים לזרוע הרג, הרס וחבלה באינטרסים ישראליים בארץ ובעולם.
בתמונה: המרואיין ניר רן קב”ט השגרירות הישראלית ואל-על בספרד, דאז. לימים מנכ"ל "אקסיום אבטחה וניהול" וראש "המרכז לניהול וביטחון" – במכללה האקדמית בוינגייט, לשעבר בכיר בשב"כ ובמערך האבטחה הממלכתי, בין שאר תפקידיו היה גם ראש בית הספר לאבטחה ולחימה של שב"כ.
