בתי משפט מזכים נאשמים בעקבות פעולות בחוסר סמכות ומה ההשלכות על שוטר או מאבטח?
בשני אירועים נפרדים זיכו לאחרונה בתי משפט בישראל נאשמים לאחר שבמהלך המשפט התברר כי ראיות נגדם הושגו בחוסר סמכות. בתי המשפט נותנים ביטוי בפעולה זו לדוקטרינה משפטית בשם "הגנה מן הצדק" לפיה בית המשפט לא ייתן יד להתנהגות שערוריתית של הרשויות. למותר לציין כי פעולה כגון עיכוב או חיפוש שבוצעה בחוסר סמכות מהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית ויכולה להוביל, נוסף על ביטול כתב אישום נגד החשוד, לכתב אישום נגד מבצע הפעולה (השוטר או המאבטח) ולתביעה אזרחית נגדו ונגד שולחיו.
במקרה הראשון מדובר בזיכוי של אדם שברכבו נמצאו סמים. החיפוש ברכב בוצע בהסכמה אולם בית המשפט מצא כי נפל פגם בחיפוש משום שהשוטרים לא הבהירו לאדם כי זכותו לסרב לחיפוש. משכך, לא התקבלה הסכמה אמיתית של האדם ולא היה בסיס חוקי לעריכת החיפוש. משום כך, קבע בית המשפט, הושגו הראיות שלא כדין ודינן להפסל.
במקרה השני מדובר באדם בעל עבר פלילי אשר היה מוכר לשוטר ככזה. השוטר, אשר הבחין באיש רוכב על אופניים השייכים לפרויקט השכרת האופניים של עיריית תל אביב, עיכב אותו לבדיקה, בדיקה שהעלתה כי האופניים גנובים.
נגד האיש הוגש כתב אישום אשר כאמור בוטל לאחר שבית המשפט התרשם כי העיכוב של האיש התבסס רק על זיהויו כ"בעל עבר פלילי". בית המשפט קבע כי גם לבעלי עבר פלילי הזכות לנוע בחופשיות ללא שיעוכבו על ידי המשטרה ללא סיבה. גם לאחר שבדיקה מול מוקד העירייה העלתה כי האופניים אמנם גנובים, כך קבע בית המשפט, אין בכך לרפא את העובדה כי העיכוב הראשוני נעשה בחוסר סמכות ועל כן יש לזכות את הנאשם.
